ד"ר נתן שחר מוסיקולוג, חוקר הזמר העברי

שיר שיר עלה-נא – זמנים ותקופות או הימים חולפים שנה עוברת אבל המנגינה לעולם נשארת

תולדות הזמר העברי

מתוך המבוא

שנת 1882, היא השנה בה החלה העליה הציונית הראשונה לארץ ישראל. שנה זו תהווה עבורנו נקודת התחלה הולמת  אשר ממנה ואילך ניתן יהיה לתאר את תהליך היווצרותו של הזמר העברי.

בדיקה מדוקדקת תגלה כי שירים עבריים שאינם מתחום הליטורגיה ו/או הפרא-ליטורגיה הושרו בארץ ישראל ואף מחוצה לה עוד לפני שנת 1882, אולם כמות שירים זו היתה  מזערית.

הנסיונות להתחקות אחר שירים אלה בכתובים שונים העלו כי על אף  שבמקומות שונים צוין כי "שרו שירים עבריים", דבר המעיד על קיומם של שירים כאלה ועל השימוש בהם, לא צוינו שמות שירים, ולא צוינו תמלילי השירים. במקרים אחדים ניתן תמליל עברי של שיר זה או אחר אך ללא תווי הלחן, תוך ציון העובדה כי היה זה שיר שהושר.  רק למספר שירים קטן ביותר נכתבו אז תוי הלחנים, דבר שאיפשר לקבל מידע מלא על השירים הללו שהושרו. בכמה מקרים נרשמו השירים, כולל תווי הלחן, על ידי מוסיקאים וחוקרים, שעשו זאת  לאחר תקופה ארוכה בת כמה עשרות שנים, כשהם מנסים "להציל" חומר מוסיקלי מפי ותיקים המעלים זכרונות מימי ילדותם, שהיתה לפני שנת 1882, או לאחר מכן. לעיתים הוקלטו/שוחזרו שירים בגירסאות שונות, מפי אלה  שהיו סמוכים לשולחנם של ותיקי הותיקים [1]

אם קבענו נקודת התחלה הולמת, נוכל אף לקבוע נקודת סיום מתאימה.  בספר זה קבענו את שנת 1990 כשנת הסיום.

ברור מעל לכל ספק כי בשנה זו לא נפסק תהליך חיבור השירים, ההיפך הוא הנכון, אך קביעת שנה זו, מאפשרת עדיין ראיה בפרספקטיבה ההולמת את השירים שחוברו עד שנה זו.

למרות שקביעת שנה זו  נראית שרירותית לחלוטין, ניתן לציין  כי במהלך שנת 1990  אושר חוק הרשות השניה לטלוויזיה. כמו כן  אושר במהלך שנה זו החוק  המאפשר שידורי טלויזיה בכבלים. וכפי שיפורט בהמשך, לשידורי הטלוויזיה, נודעת חשיבות רבה והשפעה גדולה ביותר  על הזמר העברי.

גורמים רבים ומגוונים בהם גורמים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, כלכליים, וכו' השפיעו על הזמר העברי, מהותו, גיוונו וכיווני התפתחותו, במהלך התקופה כולה.

השפעתו בנפרד של  כל אחד מהגורמים על הזמר העברי והשפעת כל הגורמים במשולב,  לא היתה אחידה לאורך כל התקופה.  גם צירופם של גורמים שונים הגורמים המשפיעים על הזמר העברי, על מחבריו, על דרכי הפצתו,  זה על זה, זה עם זה,  ואלה עם אלה,  השתנה באופן מתמיד במהלך התקופה הכוללת.[2]

על מנת שניתן יהיה לתאר את התפתחותו של הזמר העברי בארץ ישראל ולזהות גם את התהליכים הראשיים החלים בו וגם את הגורמים העיקרים המשפיעים עליו, חולקה התקופה הכוללת לחמש תקופות משנה כדלקמן:

תקופה ראשונה     [3]1882  –  1903

תקופה שניה:       1904  –   1923

תקופה שלישית:   1924  –  1949

תקופה רביעית:      1950-  1967 .

תקופה חמישית:    1968  –  1990

עיון בלוח התקופות הנ"ל מצביע על שלושה תאריכים המהווים נקודות זמן מובהקות: 1882,  1949, ו- 1967, אולם גם נקודות הזמן האחרות אינן שרירותיות. שנת 1904, מהווה את השנה בה החלה העליה השניה, והתקופה הזו מסתיימת בשנת 1923.

בשנת 1924, מתחילה העליה הרביעית השונה במהותה מהעליות שקדמו לה. חוקרי הספרות מצביעים על שנת 1924 כשנה בה עבר המרכז התרבותי של העם היהודי מאירופה לארץ ישראל.

העיסוק בזמר העברי בארץ ישראל ובישראל מקביל בצורה זו או אחרת גם לתחומי תרבות אחרים המתרחשים באותה החברה. יש לציין כי  בשנים האחרונות גדלה והתרחבה מאוד הספרות המחקרית העוסקת בחברה היישובית הארץ- ישראלית וחקר החברה בישראל, בהיבטים הסטוריים, דמוגרפים, פוליטיים, כלכליים, חינוכיים אמנותיים, ספרותיים וכו'.  בכל המחקרים הללו, למעט בודדים,  נוהגת החלוקה לתקופות משנה בדומה לחלוקה כאן אך ברור שישנן גם חלוקות אחרות[4].

 


[1]  לעיתים היו אלה בנים ונכדים ראה התקליטור "יפים הלילות בכנען" שיצא מטעם המרכז לחקר המוסיקה היהודית
האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ט

[2]  הדברים אמורים לא רק על חיבור השירים והפצתם. ניתן לראות בשילוב הגורמים השונים את אותה ה"רב מערכת"

כפי שהגדיר אותה פרופ' אבן זוהר. ראה

[3]  כמובן שתקופה תכלול גם את השירים העבריים שחוברו לפני שנת 1882 אך כאמור כמותם מזערית

[4]  לאחרונה רווחה מאד שיטת החלוקה לעשורים.