ד"ר נתן שחר מוסיקולוג, חוקר הזמר העברי

שיר שיר עלה-נא – שירו לי את שיריכם ואומר לכם מי אתם

תולדות הזמר העברי

מתוך המבוא

רק לפני כשלושה עשורים, הוכר "הזמר העברי" (זמר = תמליל מולחן)  כחלק מרפרטואר  התרבות העברית הרשמית ורק לפני קצת יותר מעשור הוא הוכר כאחד המאפיינים המובהקים ביותר של התרבות החברתית  בארץ-ישראל ובישראל.

ראשית ההכרה  באה  רק לאחר שחוקרים רבים במקומות שונים בעולם, ומדיסציפלינות רבות ומגוונות, עמדו על הקשר ההדוק הקיים  בין המוסיקה לסוגיה לבין החברה בה מתקיימת המוסיקה בצורותיה השונות. השירים שהושרו בחברה על ידי יחידים, קבוצות וקהלים, החלו להוות בעצמם נושאי מחקר.

בישראל החלו חוקרים מתחומי מדע שונים, אך בעיקר ממדעי הרוח והחברה, לגלות את הקשר ההדוק  בין החברה הארץ ישראלית והחברה הישראלית לבין הזמר והפזמון המושמעים והמושרים באותה החברה. זאת ועוד חלק מהחוקרים אף החלו לראות ב"זמר העברי" את  אחת מצורות הביטוי המובהקות ביותר והפופולריות ביותר של  החברה הישראלית[1].

כידוע תעדיף כל חברה,  במודע ואף שלא במודע, לשיר את השירים אשר יש בהם ביטוי למערכת סמליה, דימוייה, ואמונתה,  ואשר משקפים את הלכי רוחה ואת ההווי השורר בה, ולחני השירים הולמים את טעמה המוסיקלי ואף את מוצאה האתני. לאור האמור לעיל  תוכל קבוצת שירים ופזמונים הניכללת ב"רפרטואר חברתי מוסכם", להוות בבואה נאמנה ביותר לחברה המשתמשת בשירים הללו לצרכיה.  וכפראפרזה על הפסוק הידוע "אמור לי מי הם חבריך… ואומר לך מי אתה", ניתן לומר כאן "שיר לי את שיריך…וברבים: "שירו לי את שיריכם ואומר לכם מי אתם".

ייחודו של "הזמר העברי" נובע גם מצירופם של מספר גורמים: היווצרותו התרחשה במהלך תקופה קצרה יחסית, בחברה מתהווה, אשר בעיקרה שאפה להומוגניות, תוך היענות  גלויה לאידיאולוגיה מפורשת של יצירת תרבות חדשה, הניבנית, כאילו, על יסודות עתיקים[2].  ויותר מכך. בתהליכי התפתחותה וגיבושה של החברה הישובית הארץ-ישראלית ולאחר מכן בחברה הישראלית, היווה "הזמר העברי" גם חלק ממערכת יצירה של דימויים וסמלים, דבר שהפך אותו לשותף ביצירת הזהות הלאומית הישובית, לפני קום המדינה וכאחד הכלים לבנית הדימוי ה"ישראלי" לאחר קום המדינה[3]

 להמשך


[1]  גם בפרסומים כוללים בהם נכללו סקירות על הזמר העברי, נוכל לראות את השינוי שחל בהתיחסות לזמר העברי.

בספר תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל מאז העליה הראשונה, תשנ"ט, שערכה פרופ' ז. שביט, מופיע "הזמר העברי" כתת מערכת תרבותית.  בספר 1900 – 2000 מאה שנות תרבות, שערכו א. אחי מאיר וח. באר מופיע הזמר העברי כמערכת תרבותית השווה למערכות תרבות אחרות כגון: ספרות ארכיטקטורה, תיאטרון וכו'.

[2] Hobsawm, and Rank, Terence, (Eds.) The Invention of Tradition, Cambridge,1983.

[3]  איזנשטדט, ש"נ ואח' (עור.), ישראל חברה מתהווה  מאגנס ירושלים, תשל"ב, ע' 3.
"בחברה כזו (החברה הארץ ישראלית המתהווה נ"ש), מהווים לעיתים הדימויים תחליף ו/או השלמה
הכרחית לפעילות חברתית ריאלית והם ציר שסביבו מתרכזים ההכוונה והפיקוח החברתיים"